ממאבק להסכמה משותפת

מניעה — 1. הקפידו על הטרמה — ילדים כמו כל בני האדם זקוקים לחוויית שליטה, אך זו נמוכה במיוחד בחייהם. ספרו להם מה עומד לקרות ומה מצופה מהם ואל תניחו מראש שהם יסכימו. עסקו באופן שוטף בהכנה ותיאום ציפיות לקראת מצבים שאתם מזהים כמאתגרים ושאלו את הילד מה יעזור לו להתגבר. 2. בחרו את המאבקים שלכם — האם ברור לכם למה אתם מתעקשים? וודאו שכללי הבית ידועים מראש, עיקביים, בהירים ומנוסחים באופן חיובי (בשעה שבע אוכלים ארוחת ערב, בבית שלנו מדברים בכבוד). 3. שימו לב לסימני מצוקה וקושי לפני שהם מגיעים לשיא והעניקו תשומת לב לאתגרים באופן שוטף ומתוכנן.

עצירת הסלמה — אם כבר התפתח מאבק או חלה התפרצות — 1. אל תשכחו לנשום (זה הכי חשוב). אפשר לשמור על גבולות ועדיין לגלות אמפתיה ורכות — שיימו רגשות שאתם מזהים מבלי להוסיף ״אבל״ ועדיין עמדו מאחורי הדרישה. העזרו במגע במידת הצורך והישארו בנוכחות שקטה לצד הילד. 2. וודאו הבנה וקליטה — התקרבו פיזית ורדו לגובה קשר עין, אם זה מספיק חשוב להיאבך זה מספיק חשוב לעצור ולהתפנות באמת. 3. הושיטו לילד יד לירידה מהעץ (הקשבה, שיום רגשות, מתן בחירה, חתירה לפתרון גמיש) ואל תטפסו בעצמכם על ענף גבוה. 4. אפשרו מידה מותאמת גיל של דיאלוג — אף פעם אל תסכימו למשהו רק כי התייאשתם — זה מסמן לילד שאנחנו מוותרים עליו (לא מוותרים לו). 5. אין צורך להתנפח כדי להוכיח שאתם חזקים — שקט וויסות משדרים יותר עוצמה מכל איום או הרמת קול. זכרו שילדים מקשים כשקשה להם ורגשות הם מדבקים. 6. לא הולך — הפסיקו את האירוע והמשיכו לטפל בו אחר כך.

הפקת לקחים — הכרו בברזל בעודו קר: אחרי אירוע (ורק כשאנחנו בטוחים שגם אנחנו וגם הילד רגועים) חשוב לשוחח על מה קרה בשלווה ובצורה מותאמת גיל: 1. קחו אחריות על החלק שלכם — הוא תמיד קיים. אם יצאתם מוויסות והדגמתם התנהגות שאתם לא רוצים שהוא יאמץ, התנצלו על כך וחתרו לתיקון. 2. חתרו לפתרון מוסכם ומשותף לפעם הבאה — ׳מה יכולנו לעשות אחרת?׳. זכרו — אם אתם מדברים יותר מ-50% מהזמן זו הרצאה לא שיחה. וודאו שאתם בעמדה סקרנית — ׳מה אני יכולתי לעשות אחרת כדי לתמוך בך?׳ ולא רק ממוקדים בשינוי שאתם מצפים לו מהילד.

שינוי עמדה — מאבק כוח חוזר באותו תחום הוא סימן שלילד שלכם קשה. כל הילדים רוצים שהוריהם יהיו מרוצים מהם וגאים בהם וגם אם הם בוחנים כלל, גבול או סתם את הסבלנות שלכם, הם לא באמת עושים לנו דווקא. וודאו שאתם מתמקמים לצד הילד בקרב מול האתגר ולא מולו כאתגר נוסף. שאלו את עצמכם מה קשה לילד שלי ואיך אפשר להמשיג את זה באופן שידע שאני פה לעזור לו.