חוסן רגשי

זכרו שילדים מפרשים את העולם דרך העיניים שלכם — מה שאתם תשדרו והנרטיב שתבחרו בו (קורבני או אחראי, מתמודד עם הכאב בלי להדחיק, אבל עם תקווה) משמעותי יותר מהמצב עצמו. אין טעם לנסות להסתיר מידע קשה, ראוי להנגיש אותו בשפה מותאמת גיל, קצרה ולא מאיימת.

אפשרו לילדים להרגיש קושי — אל תמהרו לתקן. הנוכחות והדוגמא האישית שלכם היא מה שמחזק.

ערכו עם הילד מפה של המשאבים שלו (אפשר דרך מודלים קיימים כמו גש״ר מאח״ד ואפשר ממש להכין קופסת כלים לעת חירום עם חפצים מרמזים ומחזקים).

תרגלו עם הילד טכניקות הרגעה (תרגילי נשימות, קרקוע, מיינדפולנס, כיווץ והרפיית שרירים), ספקו פסיכו-אדוקציה מותאמת גיל והתמקדו בצמיחה והתקדמות בקצב שלו ובאופן רגיש ומותאם לצרכים.

עזרו לו לראות שהאתגר הוא זמני, אבל הכוחות שלו רק גדלים. נסחו יחד מנטרה מחזקת (למשל: ״בלי פחד אין אומץ ובלי קושי אין חוסן״) — כוחות, משמעות ואור נוכחים גם באירועים הקשים ביותר. הרבה טמון בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו.