חמלה הורית ועצמית

כתיבת הוקרות — פעם ביום ציינו, ועדיף בכתב, שלושה דברים שאתם מודים עליהם היום. אלה לא חייבים להיות דברים גדולים או יוצאי דופן. זה יכול להיות כל דבר קטן וטוב שהיה שם. ככל שמתרגלים יותר, מתחילים לראות שכאשר מתמקדים בטוב — הטוב גדל.

תרגול מיינדפולנס (בעברית קשיבות) — לא צריך להיות אדם רוחני, ואפילו לא לעצום עיניים, כדי ליהנות מהיתרונות של מיינדפולנס לבריאות הנפשית והפיזית שלנו. הפניית תשומת הלב למה שקיים כאן ועכשיו מסייעת לא רק בהרגעה נקודתית, אלא גם בוויסות רגשי-התנהגותי לאורך זמן ומאפשרת חיבור משמעותי לערכים שאנחנו רוצים לבטא. ברשת אפשר למצוא בקלות תרגולים מונחים חינמיים באורכים שונים — גם של דקה אחת בלבד. בחרו זמן קבוע ביום ותרגלו. במיינדפולנס אין ״להצליח״ או ״להיכשל״: יש רק לתרגל או לא לתרגל.

חקר הצלחות — כדאי ללמוד ממה שעובד, ולא רק לנסות לתקן את מה שלא עובד. חשוב להבין מה בדיוק תרם להצלחה. כשמצליח לכם ואתם חווים רגע של נחת או סיפוק — עצרו ושאלו: מה אני תרמתי לזה? איזו איכות הבאתי? איזו פעולה עשיתי? מה עזר לי להצליח? ככל שתתמקדו יותר במה שמסייע לכם להצליח, ופחות רק במה שדורש תיקון, כך תגדל החמלה העצמית שלכם — וגם היכולת להעביר אותה הלאה לילדיכם.

שימו לב לדיבור הפנימי שלכם (רמז: רואים אותו עליכם) — אחרי שקורה משהו שלא רציתם, שאכזב או עצבן אתכם — מה אתם אומרים לעצמכם? אם עולה ביקורת — מעין הפנמתי אותה? של מי הקול הזה והאם אני יכול להגיד לו בעדינות להסתלק. לא הייתם מרשים לאף אחד לדבר לילד שלכם כפי שלפעמים אתם מדברים לעצמכם. אל תתנו לקולות שליליים מהעבר לעצב את העתיד שלכם. נסו לדבר לעצמכם כמו אל חברה טובה — מה הייתם אומרים לה? ההורים שהכי קשה להם עם חמלה עצמית הם לרוב אלה שגדלו בסביבה ביקורתית — חמלה זה שריר שצריך לאמן.